אבחון לצורכי בית משפט - הערכת משמורת על ילד/ים.

לאחר 1925, בתי המשפט לדיני משפחה הכירו "בדוקטרינת טובת הילד", לפיה על בית המשפט להתחשב בטובת הילד בקביעת סידורי המשמורת. לאורך השנים פותחו קריטריונים והליכים להערכת טובת הילד.

 

מקובל לנסות ולהגדיר את טובת הילד בהתייחס אל:

1. רצונותיהם של ההורים,

2. רצונו של הילד,

3. מערכות היחסים של הילד אל בני משפחה אחרים,

4. יכולות הילד להסתגל לבית, לבית הספר ולקהילה,

5. והבריאות המנטלית והפיזית של המעורבים.

 

לשם קבלת האינפורמציה ננקטים הצעדים הבאים:

• ראיונות קליניים של ההורים.

• ראיונות קליניים של הילד.

• אבחון פסיכולוגי של ההורים.

• אבחון פסיכולוגי של הילד.

• תצפית הורה-ילד.

• תצפית הורה-הורה.

• ראיונות עם אחרים-משמעותיים.

• ביקורי בית ו/או במערכות החינוך.