
אבחון פסיכו-דידקטי.
האבחון השכיח ביותר בפסיכולוגיה החינוכית. אבחון זה יכולים לבצע רק פסיכולוגים חינוכיים, שיקומיים או פסיכו-נוירולוגים. אבחון זה נועד לבדוק ולהגדיר את קיומן של לקויות למידה ושל הפרעת קשב וריכוז.
לשם כך נעשה נבדקים תחומי יכולות וידע שונים ונעשה שימוש במגוון רחב של כלים נוירולוגיים וכלים דידקטיים, המאפשר להגדיר את האדם, כזכאי להתאמות בדרכי היבחנות בבחינות הבגרות.
אבחון בשלות לכיתה א'.
אבחון הנועד לבדוק את המוכנות של ילד גן לקראת כיתה א', כאשר קיימת התלבטות האם להשאיר ילד לשנה נוספת בגן חובה או להדליג ילד לכיתה א'.
בדומה אל האבחון הפסיכו-דידקטי, גם באבחון זה נבדקות היכולות הקוגניטיביות, הכישורים המוטוריים, יכולות הקשב והריכוז, והבשלות הרגשית. בנוסף, נדגמות היכולות השפתיות (פונולוגיה), ונבדקת יכולת החשיבה החשבונית הבסיסיות, בכדי להעריך את היכולת לרכישת קריאה כתיבה וחשבון.